מי שמבין את ההפרדה הזו יכול לענות בשנייה על השאלה הנפוצה ביותר בחנות: ״למה המטען הזה יקר יותר אם שניהם USB-C?״
USB-C - חיבור, לא מהירות
USB-C הוא סוג התקע: הפיך, סימטרי, ומסוגל להעביר הספק גבוה. הוא לא מבטיח שום דבר לגבי מהירות הטעינה.
מטען USB-C זול יכול לספק הספק נמוך, ומטען USB-C יקר יכול לספק הספק גבוה. שניהם ״USB-C״. זו בדיוק הנקודה שבה לקוח מתבלבל, וזו גם ההזדמנות הכי טובה למכור נכון במקום למכור זול.
Power Delivery (PD) - הפרוטוקול שקובע את המהירות
USB Power Delivery הוא הפרוטוקול שבו המטען והמכשיר מדברים ביניהם ומחליטים על מתח וזרם. במקום מתח קבוע, המכשיר מבקש את מה שהוא יודע לקבל, והמטען מספק אותו אם הוא יכול.
זה התקן הרוחבי של השוק היום: מכשירי אנדרואיד, אייפון וגם מחשבים ניידים רבים נטענים דרכו. מטען עם USB-C PD הוא הבחירה הבטוחה כשלא יודעים מה יהיה המכשיר הבא של הלקוח.
PPS הוא הרחבה של PD שמאפשרת כוונון עדין של המתח בקפיצות קטנות. מכשירי Samsung מסוימים מגיעים למהירות הטעינה המרבית שלהם רק דרך PPS, ולכן מטען PD רגיל יטען אותם - אבל לא במהירות המקסימלית.
Quick Charge (QC) - הפרוטוקול של קוואלקום
Quick Charge הוא פרוטוקול טעינה מהירה של Qualcomm, שנפוץ במכשירים עם שבבי Qualcomm ומופיע בעיקר על יציאות USB-A.
בפועל בחנות: יציאת USB-A עם QC היא עדיין שימושית, כי הרבה לקוחות מגיעים עם כבל USB-A ל-USB-C קיים ולא רוצים להחליף אותו. לכן מטען עם יציאת PD אחת ויציאת QC אחת מכסה שני סוגי לקוחות באותו פריט.
הדורות המאוחרים של QC תואמים ל-USB PD, ולכן מטען שמצוין עליו PD+QC הוא בדרך כלל הבחירה הבטוחה ביותר למדף - הוא מתאים לרוב מה שנכנס לחנות.
GaN - למה המטען קטן יותר
GaN הוא ראשי תיבות של גליום ניטריד, חומר מוליך למחצה שמחליף את הסיליקון בחלק ההספק של המטען. הוא מאבד פחות אנרגיה כחום, ולכן מאפשר לבנות מטען קטן וקריר יותר באותו הספק.
מה שחשוב להגיד ללקוח: GaN הוא לא ״טעינה מהירה יותר״. מטען GaN בהספק מסוים ומטען רגיל באותו הספק יטענו באותה מהירות. ההבדל הוא בגודל, במשקל ובחום - וזה בדיוק מה שמצדיק את הפער במחיר עבור לקוח שנוסע או שסוחב מטען בתיק.
זו גם הסיבה שמטענים בהספק גבוה עם ריבוי יציאות מגיעים היום ב-GaN: בלעדיו הם היו גדולים מדי בשביל שקע.
הספק - ואיפה הוא נעלם
ההספק מצוין בוואטים, והוא תוצאה של מתח כפול זרם. אבל שני דברים גורמים לו להיראות גבוה יותר ממה שהלקוח יקבל בפועל.
- ההספק מתחלק בין היציאות — מטען שמוגדר בהספק כולל מסוים לא נותן את ההספק הזה לכל יציאה בנפרד. כשמחוברים שני מכשירים, ההספק מתחלק ביניהם - וזה כתוב במפרט בשורה נפרדת.
- המכשיר קובע את התקרה — מכשיר שיודע לקבל הספק מסוים לא ייטען מהר יותר ממטען חזק יותר. מטען חזק לא מזיק, אבל הוא גם לא מוסיף מעבר לתקרה של המכשיר.
לכן ההמלצה בחנות היא לפי סוג המכשיר: טלפון מסתפק בהספק בינוני, טאבלט או מחשב נייד מצדיקים הספק גבוה יותר, ומטען רב-יציאות מצדיק את עצמו למי שטוען כמה מכשירים במקביל.
הכבל הוא חלק מהמשוואה
מהירות הטעינה נקבעת לפי החוליה החלשה בשרשרת: המטען, הכבל והמכשיר. כבל שלא מדורג לזרם גבוה יגביל מטען חזק, גם אם הכול נראה תואם.
כבלים המיועדים להספקים גבוהים כוללים שבב זיהוי בתוך התקע, שמאפשר לכבל להצהיר על היכולת שלו מול המטען. זו הסיבה שכבל זול עלול לתת תוצאה גרועה יותר עם אותו מטען בדיוק.
בפועל בחנות: כשמוכרים מטען מהיר, שווה לוודא שהלקוח יוצא גם עם כבל שמתאים לו. פירוט במדריך בחירת כבלי טעינה. את הפריטים עצמם אפשר לראות במטענים לסלולר ובכבלים לסלולר.
איך זה מתורגם למדף
- מטען בסיסי USB-C PD בהספק נמוך - הפריט העממי שנמכר הכי הרבה.
- מטען PD+QC עם שתי יציאות - מכסה גם לקוח עם כבל USB-A ישן.
- מטען GaN רב-יציאות בהספק גבוה - למי שטוען מחשב נייד או כמה מכשירים.
- מטען רכב PD - קטגוריה נפרדת לגמרי, שנמכרת עם מעמד לרכב.
- כבל תואם לכל אחד מהם - בלי כבל מתאים, המטען לא נותן את מה שכתוב עליו.
